הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע מומחים בינלאומיים בעמידותה המרשימה אל מול אתגרים גאופוליטיים ועולמיים. על פי הסקרים האחרונים של ארגון ה-OECD, ישראל מציגה חוסן כלכלי יוצא דופן, למרות המשבר הביטחוני המתמשך והתנודתיות בשווקים הגלובליים.
הצמיחה הכלכלית של ישראל בהשוואה בינלאומית
נתוני ה-OECD מצביעים על כך שהצמיחה הכלכלית בישראל צפויה להישאר חיובית בשנת 2024, עם תחזית לצמיחה של כ-2.3% בתוצר המקומי הגולמי. זאת בניגוד למדינות מפותחות אחרות שחוות האטה משמעותית. היציבות היחסית של המשק הישראלי נובעת ממספר גורמים מרכזיים, כולל חוסנו של סקטור ההייטק, שוק עבודה גמיש, והמדיניות המוניטרית המאוזנת של בנק ישראל.
בנק ישראל נקט בצעדים מחושבים לאיזון בין בלימת האינפלציה לבין תמיכה בצמיחה, כאשר המדיניות המוניטרית שלו זוכה לשבחים מצד כלכלנים בכירים בארגון ה-OECD. יש לציין כי לכתבות נוספות על כלכלה ועסקים המנתחות את המדיניות הכלכלית של ישראל, ניתן למצוא תובנות מעמיקות על התנהלות הבנק המרכזי בתקופה מאתגרת זו.
שוק העבודה הישראלי – גמישות ועמידות
אחד הגורמים המרכזיים לחוסנה של הכלכלה הישראלית הוא שוק העבודה הדינמי. למרות המשבר הביטחוני, שיעור האבטלה בישראל נותר נמוך יחסית, עומד על כ-4.2% בהשוואה לממוצע של מדינות ה-OECD שעומד על 5.1%. המעבר המהיר לעבודה מרחוק בענפים רבים, במיוחד בסקטור ההייטק, אפשר המשכיות עסקית למרות האתגרים הביטחוניים.
סקרי ה-OECD מדגישים גם את השיפור המתמשך בשילוב אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה הישראלי, על אף שקיימים עדיין פערים משמעותיים בשיעורי התעסוקה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. התמונה המורכבת מציגה התקדמות לצד אתגרים שנותרו לטיפול.
אתגרי יוקר המחיה וההשפעה על המשק
למרות הנתונים החיוביים, סקרי ה-OECD מצביעים על אתגר משמעותי העומד בפני הכלכלה הישראלית: יוקר המחיה הגבוה. מחירי הדיור בישראל המשיכו לעלות בשנה האחרונה בשיעור של כ-8%, מה שמקשה על משקי בית רבים. האינפלציה, אף שהתמתנה ביחס לשיאים קודמים, עדיין משפיעה על רמת החיים של אזרחים רבים.
הארגון ממליץ לממשלת ישראל לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר להורדת יוקר המחיה, כולל הסרת חסמים בייבוא, הגברת התחרותיות במשק, והשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית שיפחיתו את התלות ברכב פרטי ויקלו על יוממות ממרכזי פריפריה למוקדי תעסוקה.
סקטור ההייטק כמנוע צמיחה מרכזי
אחד מסיפורי ההצלחה המרכזיים של הכלכלה הישראלית, כפי שמודגש בסקרי ה-OECD, הוא סקטור ההייטק שממשיך להוות מנוע צמיחה משמעותי. למרות ההאטה העולמית בהשקעות הון סיכון, חברות הטכנולוגיה הישראליות הצליחו לגייס הון משמעותי גם ב-2023, כאשר סכום הגיוסים עמד על למעלה מ-10 מיליארד דולר.
יתרה מכך, האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי הוכיח את יכולתו להסתגל במהירות לשינויים בשוק העולמי, עם מעבר מהיר לתחומים צומחים כמו בינה מלאכותית, סייבר, ופינטק. יכולת ההסתגלות הזו מודגשת בסקרי ה-OECD כאחת מנקודות החוזק המרכזיות של המשק הישראלי.
האתגרים העתידיים
למרות התמונה החיובית יחסית, ה-OECD מציג גם אתגרים משמעותיים שעומדים בפני הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך. ביניהם ניתן למנות את הגירעון התקציבי הגדל, אי-השוויון הכלכלי המתרחב, והתשתיות הפיזיות המיושנות יחסית שמקשות על פיתוח כלכלי בר-קיימא.
הארגון ממליץ על רפורמות מבניות בתחומי החינוך, התשתיות, והמערכת הפיסקלית, שיסייעו להבטיח את המשך הצמיחה והחוסן הכלכלי של ישראל בעשורים הבאים. במיוחד מודגש הצורך בהשקעה מוגברת בהכשרה מקצועית והשכלה גבוהה, שיאפשרו למשק הישראלי להמשיך ולהוביל בחדשנות טכנולוגית.
סיכום: עמידות מרשימה לצד אתגרים משמעותיים
סקרי ה-OECD מציירים תמונה מורכבת של כלכלה עמידה שמצליחה להתמודד עם אתגרים מקומיים וגלובליים, אך עדיין ניצבת בפני מכשולים משמעותיים בדרך לצמיחה מכלילה ובת-קיימא. העמידות שמפגינה כלכלת ישראל בתקופה זו היא עדות לחוסנם של המוסדות הכלכליים הישראליים ולכושר ההסתגלות של העסקים והעובדים במשק.
ככל שהמשק הישראלי יצליח להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו, תוך שמירה על גמישות וחדשנות, ניתן להעריך כי העמידות יוצאת הדופן שמציינים סקרי ה-OECD תמשיך לאפיין את הכלכלה הישראלית גם בשנים הבאות.
