היסטוריה ומשמעות של פרס ירושלים

פרס ירושלים נוסד בשנת 1963 ומאז הפך לאחד מהפרסים הספרותיים היוקרתיים בעולם. הפרס מוענק לסופרים שיצירתם מבטאת את רעיון "חירות הפרט בחברה". בניגוד לפרסים ספרותיים אחרים, פרס ירושלים אינו מתמקד ביצירה ספציפית אלא במכלול היצירה של הסופר ובתרומתו לערכי החופש והדמוקרטיה.

לאורך השנים, זכו בפרס שמות מהמעלה הראשונה בספרות העולמית: ברטרנד ראסל, סימון דה בובואר, ארתור מילר, מילן קונדרה, הרוקי מורקמי, קרל אובה קנאוסגורד וסופרים דגולים רבים אחרים. עצם הזכייה בפרס ירושלים מציבה את הסופר בשורה אחת עם גדולי היוצרים בעולם.

הפורום הבינלאומי לספרות בירושלים

לצד פרס ירושלים, מתקיים בעיר הפורום הבינלאומי לספרות, המהווה במה למפגש בין יוצרים, מבקרים, חוקרים ואוהבי ספרות מרחבי העולם. הפורום מציע הזדמנות ייחודית לדיאלוג בין-תרבותי דרך הספרות, ומשמש כגשר בין תרבויות ועמים שונים.

הפורום כולל סדרת אירועים מגוונים: הרצאות, שולחנות עגולים, סדנאות כתיבה, מפגשי קוראים-סופרים ואירועי תרבות המשלבים מוזיקה, אמנות ויזואלית וספרות. התכנית העשירה מושכת אליה קהל רחב ומגוון, והופכת את ירושלים למשך כשבוע ימים למוקד של יצירה ספרותית עולמית.

ההשפעה התרבותית והדיפלומטית

מעבר לחשיבות הספרותית, לפרס ירושלים ולפורום הבינלאומי לספרות יש משמעות דיפלומטית ותרבותית רחבה. האירועים מציבים את ירושלים על מפת התרבות העולמית ומחזקים את מעמדה כעיר בעלת חשיבות אוניברסלית.

הסופרים המגיעים לקבל את הפרס נחשפים לירושלים על מורכבותה, יופייה ואתגריה, וחוויה זו מחלחלת לעיתים ליצירותיהם המאוחרות. כך, דרך המילה הכתובה, מופץ סיפורה של ירושלים ברחבי העולם.

אתגרים וביקורת

למרות היוקרה והחשיבות, פרס ירושלים לא חף מביקורת. לעיתים התעוררו מחלוקות סביב בחירת הזוכים או סביב הענקת הפרס בעיתות מתיחות פוליטית. בכמה מקרים אף היו סופרים שהביעו הסתייגות מקבלת הפרס או ניצלו את במת הטקס להבעת עמדות פוליטיות.

אולם דווקא מחלוקות אלה מדגישות את החשיבות של הפרס ואת המתח הפורה בין אמנות ופוליטיקה, בין אוניברסליות ומקומיות – מתח שהוא אולי מהותי לירושלים עצמה.

סיכום: ירושלים כמוקד תרבותי עולמי

פרס ירושלים והפורום הבינלאומי לספרות ממחישים כיצד תרבות בכלל וספרות בפרט יכולות לשמש כגשר בין עמים ותרבויות. באמצעות אירועים אלה, ירושלים אינה רק עיר של עבר מפואר אלא גם מרכז תרבותי דינמי המשתתף בשיח התרבותי העכשווי.

המפגש בין סופרים מרחבי העולם לבין ירושלים על שכבותיה ההיסטוריות והתרבותיות יוצר הפריה הדדית: הסופרים מעשירים את השיח התרבותי בעיר, וירושלים מעניקה להם השראה והקשר היסטורי עמוק. כך מתקיים דיאלוג תרבותי עשיר, המהווה תזכורת לכוחה של הספרות לגשר על פערים ולחבר בין אנשים מרקעים שונים.

הפוסט ירושלים והוקרה בינלאומית: פרס ירושלים והפורום הבינלאומי לספרות הופיע לראשונה ב-הפינה המרכזית.

חדוה בר און, אחותו, התארחה בראיון ראשון ובלעדי בתוכניתו של נתנאל סמריק 'קול הכבוד' בגלי צה"ל דיגיטל ובה שיתפה בשיחותיהם האחרונות שלה עם אחיה הצעיר.

המשדר עלה בשלישי עם ציון יום הולדת 60 למודי בר און ז"ל, לפלטפורמות הדיגיטל בגלי צה"ל דיגיטל בסדרת "קול הכבוד" בהגשת איש התקשורת נתנאל סמריק.

בין הגילויים הנחשפים בראיון: טרם הסרטן אחי סיפר לי שלקה באירוע מוחי שמנע ממנו קריאת ספרים וכתיבה. זה עורר בו תחושת דיכאון.

מודי אמר לי שתמיד ידע שיחלה בסרטן. "אני תמיד ידעתי שאני אהיה חולה, אני תמיד ידעתי שיהיה לי סרטן"
מודי סיפר לי בפגישה שחווה משבר רגשי ונפשי טרם התגלתה מחלת הסרטן.
ביקורות קשות בתקשורת וחווית שיימינג ברשתות גרמו לו לומר לעצמו ולי:
"I HAS BEEN", עוד לפני שחלה בסרטן.

טרם התגלתה מחלת הסרטן, אחי אמר לי שהוא תכנן לסיים את הגשת 'אולפן ליגת האלופות' ולפרוש.
מבחינתו הקלטת ה- VOICE OVER האחרון לכתבה בצרידותו, רגע לפני מותו, היה הגשמת נבואתו ירידתו מהבמה.
לצד הראיון באולפן גם יחשפו בתוכנית ארכיון אישי ובו גם תמונות, שירים וסרט בייתי שיוצאים לאור ראשון בגלי צה"ל – דיגיטל.

במשדר מיוחד לכבוד יום הולדתו של מודי בר און ז"ל, שהיה נכנס לעשור השביעי לחייו בתאריך ה-20.09.22, נתנאל סמריק אירח את חדוה בר און – אחותו הגדולה ממודי שראתה אותו גדל ומתפתח להיות אחד מהאנשים הססגוניים ביותר בתרבות הישראלית, ממופעי מוזיקה למשפחה בגיל שלוש, המשך להקלטת סיפורי אפרים קישון יחד על אחיותיו על סלילי טייפים ישנים ועד להיות הסמל הגדול של ליגת האלופות בישראל באולפן ערוץ הספורט ונערץ על ידי מיליונים.

בר און שיתפה אותנו ברגעים הקשים שלפני מותו, על גילוי המחלה הקטלנית, על הדיכאון שהסתיר מהקהל הרחב ועל הנבואה שהגשימה את עצמה לגבי הלחץ הבלתי נתפס מבחינתו שחווה בשנות עבודתו.

קולו של מודי בוקע מגרונה של חדוה, עם פנינים שלא התגלו מעולם כגון הדרך שבה סיפר לך, דרך שיחת טלפון, על המצב הקשה שלו:

המילים שאמר לה בפגישות האחרונות: "כשהיה ידוע שהוא חולה, כל הפגישה הוא דיבר על זה, כמה הוא מתחרט שהוא חי בסטרס כל השנים והוא הביא על עצמו את הסרטן בעצם."

על התחושה שצבטה בלב שלה כשראתה אותו נובל לאיטו: "הייתה לי הרגשה שאני פוגשת את אבא שלי… זה הזכיר לי את אבא שלי בשנים האחרונות שלו." "הייתה לו הרגשה שהוא כבר לא עם איש התקשורת עם מגע הזהב".

הפוסט נתנאל סמריק בגל"צ דיגיטל: גילויים חדשים על מותו של מודי בר און ז"ל עלה אמש עם ציון 60 שנה ליום הולדתו הופיע לראשונה ב-הפינה המרכזית.